1לא יעשה וכו׳ ע״י אחרים. ממה שלא כתב נכרים כדלקמן משמע דהגי׳ הנכונה כגי׳ הילקוט דגרס בדברי ר׳ יאשיה לא תעשה אתה ולא יעשה לך חבירך אבל עושה הגוי מלאכתך. והשתא א״ש דרבי יונתן אמר לא צריך דהיתר הגוי מן התורה נפקא מק״ו משבת. ומעתה כל מה שטען הרמ״בן על רבינו ז״ל וכל מה שנדחק הרא״ם ליישב הכל על חנם דאחרים דקאמר רש״י לאו אנכרים קאי:2הוא וכולי מכשיריו שאפשר וכולי היינו כר׳ יהודה בפ׳ אין צדין דף כ״ח ואע״ג דרבנן פליגי ואסרי כל מכשירין נקט רבינו כר״י דקרוב טפי לפשט הכתוב דהא בקרא איכא הוא דמשמע מיעוט ולכם דמשמע ריבוי ומסתברא לאוקומי תרווייהו בחדא מחתא בין המיעוט בין הריבוי. והיא ממש סברת ר״י דדריש מיעוט׳ למעט מכשירין שאפשר לעשות מעי״ט וריבויא דלכם בשאי אפשר דאילו רבנן דרשי הוא למעט מכשירין ולכם נמי למעט נכרים. ולכך ה״ט נמי דבחר רש״י למעט הנכרי׳ מתיבת אך והיינו כר״י הגלילי ולא נקט מלכם כסברת ר״ע במכילתא וגם בגמ׳ פ״ב משום דלכם משמע ליה טפי ריבויא. ולכך פי׳ כר״ע במאי דמרבה בהמה מלכל נפש אבל לא נקט כוותיה במאי דמשמע נכרים מלכם אלא מאך דהוי קרוב לפשט דכתיב גביה אך אשר יאכל לכל נפש ולכם ריבוי הוא ומיושב מה שהרגיש הרא״ם ז״ל ע״ע:
